טיול «187. בלוואר. מקור איוב. תמר בכפר»

במאה ה-12 מצא עצמו האציל הצרפתי ולוס, מרצון הגורל, שני תריסר קילומטרים דרומית לכנרת בבקעת הירדן. במקום זה ברמת נפתלי, שהתנשאה לגובה 500 מטר מעל פני הים, החל בבניית מבצר. והוא בנה ביצור רב עוצמה — טירה עם קירות קונצנטריים.

המבצר המלכותי של ההוספיטלרים בלבואר.

הסגנון האדריכלי היה מבנה סימטרי, שכל קיר שלו היה מרובע לחלוטין. גם המגדלים המחוזקים, הממוקמים בפינות ובדפנות, היו מרובעים. בשנת 1168 ניתנה המבצר שהושלם להוספיטלרים, צו שראה בתפקידו להגן על העניים. והמבצר הזה יכול ממש להגן אפילו מפני התקפת נשק מצור כבד. כוח ההרס שלהם היה ידוע כאן: ההתקפות המוסלמיות על ממלכת ירושלים כמעט לא פסקו.

אבל מבצר בלוואר הוכיח את יתרונו על ידי הדחת התקפות אויב ב-1180. ושנתיים לאחר מכן, בלוואר היה עד לקרב עז בין מלך ירושלים בולדווין הרביעי לבין צלאח א-דין.

המבצר נפל בשנת 1220: הוא נהרס על ידי כובשים בראשות שליט דמשק. אבל לא ניתן היה למחוק את הבניין מעל פני האדמה. והיום חורבות בלוואר בולטות בניגוד על רקע נוף רמת נפתלי, הממחישות את ההיסטוריה של עם שסבל הרבה סבל ומלחמות, אך שרד ולא איבד את שורשיו הלאומיים.

מאות שנים מאוחר יותר, ב-1966, בשטח מבצר ההוספיטלר, החלו ארכיאולוגים בחפירות ובמחקר שהשלימו את דפי ההיסטוריה הקיימים בעובדות חדשות.

היום מבצר בלוואר הוא חלק ממתחם המוזיאון. לידו יש כיום פארק שבו מרוכזים פסלים רבים. מדענים עדיין מתווכחים על האופי האורגני של הפארק הזה ועל חורבות המבצר, בספק אם טנדם כזה מתאים. ואלפי תיירים מגיעים לכאן מדי שנה, מטפסים לגובה של חצי קילומטר ופותרים את המחלוקת הזו עם העניין שלהם בהיסטוריה.

אגדה מוסלמית מספרת שפעם מימי המעיין ניצחו את הצרעת שלאיוב (איוב). והמערה הקטנה שממנה נובע מקור זה שימשה מקום שהיה מקום המפלט האמין של איוב. גם היום מטייל לא יסרב ללגום מים מרפאים — האמונה בתכונות הקסומות של המקור הייתה ונשארה.

וזה לא המקור היחיד בחוף הכנרת. המקומות כאן, מטאבגי ועד איוב, כבר מזמן נבחרו על ידי דייגים. מינואר עד אפריל הם חוזרים הביתה עם מלכוד עשיר. זו גם מלאכה וגם מסורת. אפילו הבדואים, שבטים שבסוף המאה ה-19 התיישבו ושלטו במהירות בדיג, לקחו חלק במקורותיו. סוג דיג זה אפילו הפך לשמם — ערב א-סמקיה, כאשר המילה המגדירה היא "סמאק", כלומר. "דג". וגם קברו של השייח עלי א-ציאד (דייג) נמצא כאן. כיום המקומות הללו נקראים באופן רשמי חלת הסמאק, שפירושו "אזור דיג".

אם הדרך מובילה לכפרכנרת, אז לא תוכלו לעשות בלי להכיר את מטע התמרים. הבעלים שלה ובמקביל ראש משפחה גדולה וחרוצה — יודה שניידמן. והמטע נקרא «תמר בכפר», שפירושו "דייט בכפר".